יום ראשון, 4 באפריל 2010

משפחה בעיני בן חמש

כשירדנו למטה, בדרכינו לאשקלון, טוני הצטרף אלינו במעלית. טוני, שהוא בן חמש וחצי עתה (איך זה קרה..?!:) מסוקרן מאוד מכל מה שקשור בקשרי המשפחה לאחרונה. כך שלא הופתעתי כשהוא אמר לי, בזמן שחיכינו להוריו למטה: "אתם משפחה. ואני לא". בהתחלה קצת התבלבלתי וכמעט התחלתי להסביר לו שגם הוא ואנחנו סוג של משפחה: "אתה ואנחנו - משפחה מורחבת". אך הוא עמד על שלו: "כן, אבל אתם לא המשפחה שלי". כשביקשתי שוב שיסביר למה כוונתו, זה מה ששמעתי: "אתם משפחה. ואני - כאילו חסר לי משהו עכשיו". אז ירד לי האסימון: "אה.. אתה מתכוון שחסר לך משהו, כי ההורים שלך ואחותך לא איתך כרגע?" הוא הנהן בהסכמה.

ואני, כל מה שניסיתי לחשוב עליו באותו הרגע הוא למה מה שכל כך טבעי וברור לילד בן חמש, הסתבך עד כדי מבוך רציני לרוב המבוגרים. בעיניו, משפחה היא הגרעין הנוכחי שלו, עד שיעבור לגרעין הבא. כולם מתחלקים למשפחות מבחינתו. לו יש הורים ואחות. סבא וסבתא - משפחה אחרת. אנחנו - משפחה נוספת. אין זה פוגע מאומה במשפחה הקטנה שלו. אין זה קשור בכלל בכך שכולנו המשפחה המורחבת (הוא דווקא הסכים לרעיון). מדוע אצלנו הגדרת המשפחה יכולה להוביל להרבה אי נעימויות, ואפילו היעלבויות...

אין תגובות:

Related Posts with Thumbnails