חזרנו לים!

מי היה מאמין כי באמצע הסתיו נגיע שוב להשתכשך בים! ועודבעיצומו של שרב כבד (למעלה מ-35 מעלות)?! לבטח לא אני - אני הרי חושבת שאנחנו חיים בארץ רגילה ופשוטה עם אפילו מזג אוויר יציב ושגרתי...

איך שאתה שמחת אתמול! תכננו לנסוע על שנת הצהרים שלך, כדי שתישן באוטו. לא רצינו להתגרות במזג האוויר ולצפות שגם אחרי שתתעורר, יהיה עדיין חם. אז קצת סחבנו אותך עם השינה. כשכבר התחלת להיות ממש עייף, וגם להביע קולות של עייפות טיפה, סיפרתי לך על תכניתנו. איך קפצת! YA YA - "ים"! "מי נוסע לים?" "ABA, MAMA" (היום לרוב זה מגיע בצמד מילים אחד). "מי עוד?" "YI" (בהלומות ידיים על החזה וחיוך רחב על השפתיים). ואז רצת לאמבטיה. פתחת את הדלת של הארון שמתחת לכיור... והוצאת את קרם ההגנה שלך! אני כמעט בכיתי. איך זכרת שצריך לקחת את קרם ההגנה (בפעם האחרונה, לצערנו, בשל המעבר, היינו בים עוד לפני הנסיעה לאיטליה לפני כמעט חודשיים)? איך ידעת איפה הוא נמצא (כנראה כל הדיבורים האלה על הסדר הפנימי והגיוני בסידור הבית, בכל זאת יש בהם מאומה)? ואז רצת להתלבש (אנחנו נהנים מהימים האחרונים של חום - מה שאומר שאתה מסתובב ערום בבית בכל רגע אפשרי. איזה כייף!). וסיעת בכל ההכנות עד שיצאנו. ובדרך, אחרי שביקשתי ממך לנסות לישון, באמת עצמת את העיניים ונרדמת.

אתה באמת כל כך אוהב את הים! אפילו ביקשת להכנס למים. אבא הגיבור שלך לקח אותך. אך המים היו קרים מדי בשבילך. בכל זאת, אמצע אוקטובר...

אז מצאת נחמה בחול... בדיוק דיברנו עם אבא שאנחנו חייבים לארגן לך ארגז חול (אבא, ראה בכך רמז דק).

אני כל כך שמחה שלא התעצלנו ונסענו לים. שוב התפלאתי איך לא גיליתי את כוחו המרפא של הים בטרם הצטרפותך אלינו. היה כל כך כייף!