יום שלישי, 13 באוקטובר 2009

המעבר: התסכול

בדיעבד, למי שהמעבר היה הכי קשה הוא... אני!

לי לקח זמן לעבור באמת. היו לי הרבה רגשות מעורבים כל הבית החדש שלנו. היו ימים שאפילו כעסתי עליו על כך שהכניס אותנו לכזה מתח, ואף הצליח לחלחל בינינו. קצף הדברים בארגון הבית היה שונה מכל מה שהייתי רגילה אליו במעברים. בדרך כלל, תוך יום - גג יומיים הבית כבר היה נראה בית. והפעם, גם אחרי שבוע עוד לא ממש הרגשתי בבית. השיא היה כשגיליתי שמה שהצליח להעלם באורח פלא במהלך המעבר הוא דווקא הסינרים שלך! הסינר שתפרתי לך והסינר שבקשיים רבים ארגנתי לך מארצות הברית. כל כך הרבה זכרונות בהם! ברגע ההוא ממש כבר הייתי מתוסכלת וכמעט ברחתי מהבית.

אך אז גם החלטתי להתחיל להשלים עם הבית. הרי הוא ביתנו. החלטתי להתאזר עוד קצת בסבלנות. עד שנוכל לארגן בו הכל. לאט לאט. בקצף שלנו, של שלושתינו, שהוא כמובן הרבה יותר איטי מקצף שלי לבד. אך מי רוצה להיות לבד בביתנו שייעדנו למשפחתינו?

ואז הדברים התחילו להראות אחרת.

דרך אגב, התמונות האלה (התמונות האחרונות שלך בסינר שלך) צולמו ממש יום לפני ערב ראש השנה. אז הכנו את הברכות לראש השנה לכולם. ציורים קטנים של צבעי הידיים שלך. כמובן, לא הספקנו לחלק אותם...:)

2 תגובות:

shumim אמר/ה...

שלום!
אנחנו לא מכירות... אני נהנית לקרוא בבלוג שלך כי מעניינת אותי שיטת המונטסורי וזהו הבלוג היחיד בעברית שמצאתי בנושא. אני גרה בארה"ב, אבל נמצאת כרגע בביקור בארץ. הבן זוג שלי מגיע בדיוק בעוד שבוע גם כן. אם את רוצה להזמין סינר כמו שאבד לכם, ולשלח לביתנו בארה"ב, הוא יוכל להביא את זה איתו. אם את רוצה, תצרי איתי קשר במייל
goralelana@gmail.com
מזל טוב על המעבר לבית החדש!
אילנה

Miri אמר/ה...

אילנה, תודה רבה על הנדיבות הרבה!
אני שמחה שאת קוראת את הבלוג שלי, מקווה שהוא מסייע לך במשהו. אני גם מצטערת על כך שאין מידע על מונטסורי בעברית. חשבתי שאולי בכך שאני כותבת על כך, זה יכול לסייע לאמהות כמוני. דווקא באנגלית יש חומר רב - יש לך מזל גדול מבחינה זו שאת גרה בארצות הברית. אני מקווה כי תצליחי לספק לילדים שלך (אם יש כאלה, כמובן) חינוך מונטסורי. אני מאמינה בכל ליבי בכך שזו תהיה אחת המתנות הגדולות ביותר שתוכלי לעניק להם.
אני כבר כותבת לך מייל לגבי הסינר. ריגשת אותי מאוד בהצעתך.
ביקור נעים!

Related Posts with Thumbnails