יום רביעי, 25 בפברואר 2009

אתה בן שנה וחצי!

אתה בן שנה וחצי!

איך קרה שהגענו עד כה?? אני אוהבת את המשפחה שלנו! אני אוהבת את את איך שאתה, אחרי שאבא מלביש אותך אחרי המקלחת בחדר שלך, רץ לחדר השינה, שם אני בינתיים "חוקרת" את המחשב, עוצר בפתח הדלת. ומציץ לתוך החדר בחיוך רחב על פניך. "באתי לקחת אותך, אמא!". אני צוחקת ומתקרבת אליך. אתה מושיט לי את ידך, וכך אנחנו חוזרים לחדר שלך. אתה סוגר מאחורי את הדלת. ושלושתינו יחד מתכוננים לשינתך. אני אוהבת את המקלחות המשותפות שלנו לאחרונה! אני אוהבת את איך שבמקלחת חיוך ענק עולה על פניך ברגע שאתה רואה את הציצי שלי (גם כשאני פשוט מתפשטת ומורידה החולצה), ואז אתה מצביע על הבולבול של אבא, ואז על הבולבול שלך. מי נתן לך את השיעור הזה בהבדלים שבין המינים?!:) אני אוהבת את איך שאתה רץ להביא את הספר שאתה רוצה שנקריא לך, ואז מסתובב וב"רוורס" הולך קצת ומתיישב עלינו. אני אוהבת את איך שכל פעם שאתה עושה כן, אבא שלך מחפש בעיניו המאושרות את עיניי. אני כל כך אוהבת את הרגעים הקטנים האלה! אני אוהבת את איך שאחרי שאתה עושה קאקי, אתה רץ לשידת החלפת טיטולים ומצביע על המגירה בה נמצאים הטיטולים. אני אוהבת שאבא שלך כותב לך. אני אוהבת את איך שאתה מרים את שתי ידיך באוויר כשאתה מגיע לכביש, או עומד לפני סלע עליו אתה רוצה להעלות - באמונה מוחלטת שאני שם מאחוריך לתת לך יד, גם אם אני בפועל נמצאת במרחק מה ממך. אני מקווה מאוד שתמיד תרגיש כך! אני אוהבת את איך שאתה לא מפספס שום פעם שאני נכנסת לשירותים, ואז אתה תמיד מצטרף אלי, ומבקש להחזיק את הטישו. אני אוהבת את איך שהפכת להיות שותף כל כך פעיל במטבח איתנו. אני אוהבת את איך שאתה עוזר להכין את האוכל. אני אוהבת את איך שאתה מכין לי את הקפה בבוקר - יודע שצריך לשים כפית אחת של קפה, ואז כפית של סוכר, ואז מחכה שנמזוג מים רותחים, ואז רץ למקרר כדי להביא חלב. אני אוהבת את איך שאתה, כשאתה רוצה לאכול, רץ לארון הכלים במטבח ומוציא את הצלחת שלך. אני אוהבת את איך שאתה רק רואה אותי מקלפת קלמנטינה, ישירות רץ להביא את הצלחת שלך, וגם את הסינר, ולפעמים אף את כפית, ומתיישב מוכן בשולחן שלך. אני אוהבת את איך שאתה מופיע בפתח החדר שלנו מחייך כולך בבוקר. ואז רץ אלי לינוק. ואחרי שסיימת לינוק, מטפס על אבא. ואז עובר אלי. ושוב. אני אוהבת את איך שאתה לא מפספס אף חיבוק ונשיקה של אבא ושלי, ותמיד רוצה לקחת חלק. אני אוהבת את הריקודים שלנו יחד - שלך ושלי, ושל שלושתנו. ואני אוהבת אותם עוד יותר כשאני נוכחת כי גם אתה כל כך אוהב אותם. אני אוהבת לשמוע את הקול המתוק שלך בביתנו, הולך ומתקרב, עוצר, עולה ויורד, מפיק צלילים חדשים, מנהל שיחות עם עצמו ושר. אני אוהבת את איך שפתאום ללא שום סיבה נראית לעין אתה רץ אלי ונותן לי חיבוק או מפריח נשיקה, או מנשק אותי בפה. ושתי כפות הידיים שלך פרוסות על הפנים שלי. אני אוהבת את איך שאתה תמיד גורם לאנשים מסביבך לחייך. אני אוהבת את איך שאתה לוקח אותנו ביד ומוביל ליעד אליו רצית להגיע. אני אוהבת לראות אותך רץ עם המטריה - מדלג בקפיצות במורד הגבעה. אני אוהבת לדעת שטוב לך, שאתה מאושר ובטוח, שאתה מתנסה בחוויות מרתקות, אך גם גדל בשקט ובשלווה. אני אוהבת את איך שהתחלת קצת להתבייש לאחרונה, ואז אתה תופש אותנו ברגל. אני אוהבת את הרגשה של שתי כפות הידיים החמות שלך. אני אוהבת את איך שאתה מרים את ידייך באוויר, כשכפות הידיים פרוסות לכיוון השמיים, ומציין: "EHHH", כלומר "נגמר", "הסתיים". אני אוהבת את איך שאתה מזהה את המוכר לך. ואם אתה מספר לי משהו, ואני לבושתי לא מקשיבה באותו הרגע, אתה מסובב לי את הראש ומצביע על מה שסיפרת: "EHHH". אני אוהבת את איך שאתה מצביע לי בארוחות הבוקר - עכשיו תוכלי דייסה, ועכשיו תשתי קפה. אני אוהבת את איך שאתה תמיד אוהב להאכיל אותי - הרבה יותר מלהאכיל את עצמך. חה! אני אוהבת לאכול. אני אוהבת את איך שאתה לוקח את התיק של אבא, או כל שקית אחרת, ומנפנף לנו לשלום: "ביי, אני הולך", ובאמת הולך לך. אני אוהבת להתבונן בך. אני אוהבת לחבק אותך כשאתה ישן. אני אוהבת את איך שאתה נצמד אלי. מחזיק את שתי ידיי. או משחק באצבעותיך בחלק העליון של כף ידי. אני אוהבת את הליטופים העדינים שלך - איך אתה מצליח להפיק אותם, הרי נדרשת שליטה כה רבה בידיים כדי ללטף ולא להכות. אני אוהבת את איך שאתה תמיד מתבונן בסביבתך, במעין סקרנות שקטה, בסבלנות ובאיפוק. לא מפספס שום דבר. גם אם לא מעיד על כך מיידית, תמיד זמן קצר מאוחר יותר, לפתע מנסה לעשות משהו שראית קודם. אני אוהבת את איך שאתה אוהב את הטבע. אני אוהבת את העובדה שאני לא יכולה לעצור את עצמי מלכתוב לך מה אני אוהבת בך. בנו. אני אוהבת את זה שאתה מזכיר לנו מה באמת חשוב, דואג להכניס את הדאגות לפרופורציה. אני אוהבת את אבא שלך ואת האבא שהוא לך. אני אוהבת אותך.

ויותר מהכל, בעקבות ההתרחשויות בחודש האחרון, אני מבקשת בסופו של דבר בשבילך רק דבר אחד - בבקשה, תהיה בריא!



תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

אני אוהב את המשפחה שלנו ואת איך שאת כותבת לו בעיקר בימי הולדת של חודש. אני אוהב את האמא שאת לעידן ואת האישה שאת לי. בעיקר אני אוהב לאהוב אותך ואת עידן.

Related Posts with Thumbnails