יום ראשון, 1 בפברואר 2009

יש לי כל כך הרבה מזל!

יום הולדת בשבילי הוא תמיד זמן להרהורים... מעין עצירה זמנית לחשבון נפש שעל הדרך...

מאז ומתמיד יום הולדתי לא היה יום מיוחד מדי בשבילי. הרגשתי שהחגיגה האמיתית ביום הזה היא של אמא שלי, ולא ממש שלי. אני רק זוכה למתנות רבות, שלא כל כך בצדק, וזה כמובן, תמיד כייף. אך אמא שלי היא זו שנשאה אותי במשך 9 חודשים בבטנה, וגידלה אותי לאחר מכן. וכך פיתחתי לעצמי מנהג קבוע, עוד הרבה לפני שהתברכתי להיות אמא שלך, לברך תמיד בימים ההולדת של החברות שלי את האמהות שלהן. וביום הולדת שלי לשלוח זר פרחים לאמא שלי. מנהג זה אף הפך להיות כל כך טבעי ביום שבחרת בי לאמא שלך.

הרגשה זו התחזקה מאוד מאז שאבא שלך מצא אותי שוב, ועוד יותר - מאז שהצטרפת אלינו. אני מרגישה כאילו כל יום הוא יום הולדת בשבילי. כל יום אני מקבלת מתנות קטנות וגדולות, כל חיוך שלך וכל חיבוק של אבא שלך הם כמו נרות יום הולדת על עוגת יום ההולדת המשפחתית שלנו. אני ברת מזל! יש לי כל כך הרבה. אני מרגישה כמו העץ בתמונה - שורשיי הולכים ומתעמקים, ענפיי גדלים ומתרחבים, נושרים מעליהם את העלים, שתם זמנם, ומתמלאים בירוק המחייה, יונקים מהגשם המרווה, מעניקים צל של רעננות למי שנח מתחתם, וגם צמאים לאור השמש המחממת והמאירה.

וכך, לאור ההרהורים שעדיין מבצבצים ברקע (על מה באמת נשתנה לו בשנה שעברה, על מה השתבש שם בקשר ביני לבין ההורים שלי, על החברים הוותיקים שהתרחקו לאופקים שלא תמיד אף נראים לעין, וגם על החברים החדשים והמיוחדים שלמזלי, ממלאים את הריק שנוצר), מקבל יום זה משמעות נוספת בשבילי. משמעות של אסירות תודה לך ולאבא שלך על כל שאתם מעניקים לי. אושר תמידי, גדילה קבועה, הכרות יותר עמוקה שלי עם עצמי, משפחתיות, בטחון, סיפוק, למידה, חום, אהבה, שקט, שלווה. וההתרגשות הקבועה!

אני מאחלת לנו שנים רבות של בריאות! ושל ביחד! אין לי משאלות גדולות יותר מאלה (אולי רק אחת - שאבא שלך ימשיך תמיד לצייר). אוהבת אותכם עד הדמעה האחרונה של ההתרגשות שאתם מעוררים בליבי.... והרבה הרבה הרבה מעבר לכך... תודה לכם!!!!!

אין תגובות:

Related Posts with Thumbnails