יום שלישי, 11 בנובמבר 2008

DATA TATA חזר!

טפו טפו טפו! מיום ראשון בצהרים כבר אין לך חום. איזו הקלה! אני חושבת שזה קרה בזכות הביקור ביום הראשון בבוקר אצל רופא הילדים המעולה שלנו. הוא השאיר לחום עוד יממה לבקר במחוזנו ולסדר את כל ענייניו. ואז הוא הוסיף שאם תצא לך פריחה בכל הגוף אחרי שהחום ירד, סימן שמדובר במשהו ויראלי. לא אבעבועות רוח, שלא עלינו, כי במקרה זה הפריחה מופיעה די מהר, ולא אחרי יומיים וחצי של חום גבוה. אז החום נבהל והחליט שהוא יקצר את הביקור הלא רצוי! וגם הפריחה לא הופיעה - כך שהניחוש שלנו שמדובר בשיניים מתחזק. למרות שעוד לא רואים דבר...

הלילה בין יום שבת ליום ראשון היה יותר קשה מהלילות לפני כן. כמעט ולא ישנו אתה ואני. ניסיתי אפילו לקחת אותך אלינו למיטה - אני הצלחתי לנום קצת תוך כדי שהנקתי אותך, ואתה היית פשוט שעתיים על הציצי. וכשהיית מתנתק לרגע, היה זה כדי לרדת מהמיטה שלנו ואז לחזור שוב לציצי. אז בבוקר אבא לקח אותך לחצר שלנו. האוויר הצח תמיד מצליח קצת להגיע אותך. ואני התעלפתי בשינה. כשהתעוררתי, שמעתי מוסיקה מהחדר שלך. תמיד כשאתה הולך לישון במהלך היום, אני שמה לך דיסק עם מוסיקת רייקי ברקע כרעש לבן, במיוחד עכשיו, כשהקיר שמפריד בינך לבין השכנים שלנו דק מאוד, וכל צליל בבית שלהם נשמע בבהירות בחדר שלך. לרגע התבלבלתי. חשבתי שאולי אני פשוט לא זוכרת איך השכבתי אותך. לא היה נראה לי סביר. אז חשבתי שאולי אבא שלך הצליח להרדים אותך - מה שלא קרה בלמעלה מחצי השנה האחרונה. יצאתי והצצתי לתוך החדר שלך - ראיתי אותך ישן. ואבא לא בתוך החדר. נלחצתי. הייתי בטוחה שבכית כל כך הרבה שפשוט התעלפת בשינה. ואז כעסתי על עצמי שלא התעוררתי. איזה תסריטים רצו לי בראש?!

ומה שקרה בפועל היה הרבה יורת רומנטי! התנודדת בנדנדה החדשה שלך, שאתה פשוט מטורף עליה, ואז לאט לאט פשוט נרדמת. היית כל כך עייף שלא התעוררת אפילו כשאבא לקח אותך לידיים, וגם לא אחרי שסופסוף אזר אומץ להניח אותך על המיטה שלך, אחרי שישב איתך על ידיים במשך חצי שעה על המיטה. מתוק אחד! האמת שמאוד שמחתי בשביל האבא שלך, ואני יודעת שגם הוא שמח, שבדרך לא דרך נרדמת איתו, והוא גם זכה להניח אותך ישן במיטתך. אני יודעת כמה הוא מתגעגע לזה!

ביומיים האחרונים אתה ישן הרבה - כנראה משלים פערים מהימים של החום. אתה עוד לא אוכל כלום מלבד לחתיכת בננה פה ושם וכמה ענבים. רק יונק! אך יונק כרגיל. כבר לא במשך שעות. ולי אפילו יש גודש קל. מצב הרוח שלך חזר להיות עליז כמו תמיד, רק מדי פעם אתה נתקף בכאבים, והסבלנות שלך פוקעת די מהר.

תודה רבה לכל האיחולים שהגיעו במהלך הימים האחרונים שהיו קצת קשים לנו!

אין תגובות:

Related Posts with Thumbnails