חשוב תמיד להתאים את הגישה לילד ולא את הילד לגישה

יהיה כאן המקום הראוי, לטעמי, להעיר הערה כללית חשובה.

מריה מונטסורי לא עסקה לעומק בכל הנוגע לתינוקות עד גיל 3, אך בקוים מנחים. את הגישה לגיל זה פיתחו תלמידיה ותומכיה בהתבסס על קוים אלה. בלי להמעיט בערכן, אני תמיד נזהרת מהרחבות למיניהן. ובכלל, אני משתדלת להתייחס להכל בערבון מוגבל אלא אם הזדהתי איתו לגמרי בליבי.

אני קוראת עכשיו את הספר שפרסמה די בתחילת דרכה, בשנת 1912 בגרסתו האמריקאית, "The Montessori Method", והוא מדהים. מדהימים דרך המחשבה של האשה המבריקה הזו, כושר האבחנה והרגישות שהפגינה. מדהים, ועצוב באותה מידה, עד כמה תיאוריה ומחשבותיה השונים אקטואליים גם היום. כמובן, לוקח לי זמן לקרוא אותו, והאמת שזה טוב. כך אני מתבשלת בהגיגיה ומתענגת עליהם, כמו ארוחה טובה שמשתדלים להאריכה כמה שיותר.

ממה שלמדתי עד כה, מריה מונטסורי תמיד התבוננה בילד והתאימה את גישתה למסקנות ההתבוננות שלה. במילותיה:
"From the child itself he [the teacher] will learn how to perfect himself as an educator" (בעמ' 13).

אני בטוחה שבמשך עשרות שנות התנסויותיה היא התקדמה עם גישתה בהתאם לכך (ואחרי שאצליח לקרוא את ספריה המאוחרים יותר, אני בטוחה שאוכל להביא דוגמאות). בהרבה מובנים, אם היינו זוכים להמשך חייה בימינו אנו, אני מרגישה כי התקדמות זו הייתה מתפצלת לכיוונים שונים. ואם יורשה לי לשער השערה פרועה - אולי אפילו לכיוונים שונים במהותם מאלה שקיבלו תומכיה, כביכול, בעקבותיה (במיוחד, נוכח ריבוי הזרמים המונטסוריים השונים שהתפתחו מאז).

היא התייחסה לגישתה כאל "an experimental field for the study of man" (בעמ' VII). והרי האנושות בכלל, ואדם בפרט, השתנו מאוד במהלך מאה השנים האחרונות. בכל ההיבטים - הטכנולוגיים, הסוציולוגיים, הפסיכולוגיים. אני לא מתיימרת להיות מומחית לגישה המונטסורית, כמו גם לא לכל דבר אחר (לבד מהרגשת הבטן שלי..:), אך אני חושבת שתהיה טעות להתעלם משינויים אלה. מריה מונטסורי הדגישה גם כי מה שחשוב הוא להבין ולהטמיע את רוח הדברים, ולא אך את הטכניקה:
"It is my belief that the thing which we should cultivate in our teachers is more the spirit than the mechanical skill of the scientist; that is, the direction of the preparation should be toward the spirit rather than toward the mechanism" (בעמ' 9).

דברים אלה נאמרו בהקשר להכנת המורים, אך הם רלוונטים לא פחות לענייננו.

לכן, שוב, מה שחשוב הוא אתה. ההתבוננות בך ובמה שמתאים לך. גם אם מפרשי הגישה טוענים אחרת. אם מרגיש לנו, או שהתנסינו בכך שמשהו לא מתאים לך או מתאים לך בשינוי מסוים, כמובן נלך בדרך הזו. גם אם זה על פניו נראה פחות מונטיסוריאני. מה שחשוב הוא לא הכותרת אלא המהות. מה גם שאני באמת מאמינה שגם מריה מונטסורי הייתה תומכת בכך.