כבר די מאוחר בלילה... או מוקדם בבוקר. אך הייתי חייבת לחלוק איתך משהו מרגש מאוד שקרה היום. המחשב בגד בי בערב, ולא הספקתי לספר לך על כך...:)
אבא שלך נפגש לפני כמה ימים עם צבי לחמן, מי שהיה המרצה שלו בבצלאל לפני כעשר שנים. הוא התרגש מאוד לקראת הפגישה הזו. אין הרבה אומנים רציניים בארץ, ובכלל כל נושא האומנות, שאינה מודרנית, לעניות דעתי, די צולע כאן.
אבא שלך מוכשר מאוד. ואני אפילו לא מוסיפה כאן שזו דעתי האובייקטיבית. אין בכך צורך. כל מי שאי פעם נחשף לעבודתיו, לא נשאר אדיש. וזו אחת המחמאות הגדולות, לדעתי, שהאומן יכול לקבל.
כך גם צבי. הוא התקשר היום כדי להגיד לאבא שלך שעבודותיו הפתיעו אותו, ושהוא הצליח לגעת בו! תגובות כאלה הגיעו גם בעבר, אך הייתה זו הביקורת הראשונה המקצועית שאבא שלך קיבל. ועוד ממישהו שהוא מעריך כל כך. לי לא היה ספק שזו תהיה תגובתו, אך אבא שלך התרגש כל כך!!! שגם אני נחשפתי בהתרגשות שלו!
זה אחד הדברים הכי חשובים בשבילי. שאבא שלך ימשיך לפתח את הכשרון האומנותי שלו. אני יודעת שהוא מודע לכשרון שלו. עם זאת, אני מאמינה, שהוא חיפש חיזוק מסוג זה שקיבל היום - מעין טפיחה מקצועית על השכם: "באמת יש לך את זה! צא לדרך". בשבילי, אין זו תחילתה של הדרך, אלא המשכה בנתיב מואר יותר. אני כל כך אוהבת את עבודותיו של אבא שלך ומתרגשת מאוד לקראת כל אלה שעוד יוצרו על ידיו. אני אשתדל תמיד לתמוך בו מספיק כדי שיתפנה לעסוק בכך.
היו אלה טעימות קטנות. מבחר גדול יותר של עבודותיו מוצג בתיק העבודות שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה